קודם כל רציתי להרגיע אותך: לכולנו יש מקרר, אז הסירי דאגה מליבך.
חוץ מזה כולנו מרוויחים יפה כדי לחיות כמו שצריך וכולנו מחפשים תמיד איך להרוויח יותר. יהיה בסדר…
ולמרות שאף פעם לא אהבתי גפילטעפיש אני יודעת שסוד הגפילטע והקניידלעך המופלאים שלך יעבור הלאה דרך יויו ודליה, וכן… אני יודעת שזה לא ייצא טוב כמו אלה שאת עושה אבל נשתדל שייצא דומה…
ולא נשכח כמובן לספר לכל דור ודור למה אוכלים בפסח ביצים במי מלח ולשמוע את הצחוק המהדהד שלך
האמת שמתוך הכרות איתך – אין צורך לעדכן אותך יותר מידי. את כבר בטח יודעת הכי טוב בדיוק מה קורה עם מי. אומרים שבמקום שבו את נמצאת עכשיו רואים הכל, יודעים הכל, ממש כמו שאת אוהבת.
ממה שאני מבינה – מחכים לך שם כמה חבר’ה טובים, ההורים שלך, סבא אברהם, האחים שלך והחברים שלך, שבטח דאגו לעשות לך קבלת פנים פולנית ראויה. כזו שכולם אומרים לך כמה התגעגעו אלייך ואיזה יופי שבאת ומצד שני מייד יושבים לך על המצפון ושואלים למה נתת להם לחכות לך כל כך הרבה זמן. זה בסדר… זה סימן שאת בטח כבר מרגישה בבית.
סבתוש, את מלכת האסטטיקה; האודם, התסרוקת והלק האדום על הציפורניים, כדי להראות תמיד טוב, כדי להרגיש טוב. אפילו ממש בסוף – לא ויתרת על זה. כזו את. הולכת עם מה שחשוב לך עד הסוף…
כמו שאני מכירה אותך, הגעת לשם הכי יפה בעולם ודפקת כניסה מרשימה, כזו שכולם סובבו אחרייך את הראש…
ואם לא די בכך, הרי שאת גם אלופת הטקסטיל. מלאת רעיונות ויצירתיות. כשעוד אף אחד לא דיבר על מיחזור את כבר היית אומנית המיחזור. לפחות בכל מה שקשור לבד.
אז שתדעי שגם את זה הצלחת להעביר הלאה, כי עכשיו כל מי שרואה סדין עם חור במשפחה שלנו, מיד מזהה את הפוטנציאל של הסדין להפוך ל-5 סינורי מטבח, שלוש ממחטות, כותונת לילה, שמיכה וכרית לבובה, שני סמרטוטים לאמבט, סרט לשיער וכרית סיכות מהשארית.
סבתה’לה, כולנו השתוממנו והשתאינו מהכח שלך, מהרצון שלך לא לוותר, להיות חלק ממה שקורה, העקשנות והדעתנות האופיינית שלך. הרי רק את מסוגלת כשאת שוכבת בבית חולים ממש בימייך האחרונים, והאחיות נכנסות לחדרך בלי להגיד שלום, לסנן באלגנטיות “שיישקו לי בתחת”.
אני מקווה שברור לך שהצלחת. את תמיד תישארי איתנו, חלק מהחיים שלנו, גם מהמקום שבו את נמצאת עכשיו. חזקה ונוכחת. אומרים שלאהבה אין גבולות אז אני יודעת שנמשיך להרגיש את האהבה שלך בעולם הזה ושאת תמשיכי להרגיש את האהבה שלנו אלייך במקום שאליו הגעת.
אנחנו שמחים שאין יותר כאב וסבל במקום שבו את נמצאת, ושהנשמה שלך חופשייה עכשיו פשוט להיות. להיות את.
ובכל פעם שנביט למעלה, לשמי התכלת, נדע שתכלת עינייך שהקסים אותנו עד הרגע האחרון ממש, משקיף עלינו מלמעלה, שאת איתנו, גם משם…
אוהבים אותך כל כך ותמיד – גילי הנכדה שלך וכל שבט סורקין
